1.28 הפסקת עבודה

דרכי הפרישה של עובד ההוראה הן:

1. התפטרות
2. פיטורין
3. פרישה לגִמלאות
4. פטירה

פרק זה מתייחס לדרך השנייה והיא: פיטורין.

נוהלי הפיטורין שונים זה מזה בהתאם לדרג החינוכי. ועל כן:

• באשר לפיטורי גננות - נא ראה בסעיף 2.1.5 לתקנון.
• באשר לפיטורי עובדי הוראה בחינוך היסודי - נא ראה בסעיף 3.5 לתקנון.
• באשר לפיטורי עובדי הוראה בחטיבת-הביניים - נא ראה בסעיף 5.5 לתקנון.
• באשר לפיטורי עובדי הוראה בחינוך העל-יסודי - נא ראה בסעיף 6.5 לתקנון.
• באשר לפיטורי עובדי הוראה בתפקידי ניהול - נא ראה בסעיף 7.3.4 ו - 7.6.4 לתקנון.

בפרק כללי זה מובא מִקבץ הוראות המשותפות לכלל מערכת החינוך בנושא פיטורין ופיצויי פיטורין:

א. מי מוסמך לפטר

1. מנהל בית-ספר איננו מוסמך לפטר עובד הוראה. הסמכות לפטר עובד נתונה בידי הבעלות, דהיינו שר החינוך התרבות והספורט או מי שהוסמך על-ידיו - לעניין עובדי הוראה שהם עובדי מדינה במשרד החינוך התרבות והספורט - ובידי המעסיק - במקרים אחרים. (1)

2. בהתאם להחלטת הממשלה (2) הוסמך שר החינוך התרבות והספורט לאצול מסמכותו לפטר עובדי חינוך מטעמים פדגוגיים לידי המנהל הכללי של משרד החינוך התרבות והספורט.

3. בהתאם להחלטת ממשלה הוסמך שר החינוך התרבות והספורט להאציל מסמכותו למְנהל מחלקת של"ח לפטר מדריכי גדנ"ע המועסקים על-ידי משרד החינוך התרבות והספורט.(3)

4. בתוקף סמכותו אָצַל שר החינוך התרבות והספורט למְנהל הכללי ולמְנהל האגף לחינוך ולתרבות לערבים את הסמכות לפטר עובדי הוראה במערכת החינוך הערבית מטעמים פדגוגיים. (4)

סמכות זו כוללת:

(א) חתימה על מכתבי פיטורין פדגוגיים לעובדי הוראה.
(ב) חתימה על מכתבי פיטורין פדגוגיים, הגוררים תשלום גִמלה.
(ג) חתימה על מכתב אזהרה.
(ד) חתימה על הודעה על הפסקת תהליכים שלאחר האזהרה, עקב הטבה בעבודת עובד ההוראה.
(ה) חתימה על אישור, על דעת השר, של המלצות ועדת הערעורים על-פיטורין פדגוגיים ועל מכתב אזהרה.

ב. מועד אחרון למשלוח אזהרות מנכ"ל (5)
המועד האחרון למשלוח אזהרת מנכ"ל לעובד הוראה הוא ה - 30 ביוני.

ג. מועד אחרון לפיטורין (6)
ה - 31 במאי נקבע כמועד אחרון לפיטורי עובדי הוראה בחינוך היסודי ובחינוך העל- יסודי, למורים בתקופת הניסיון ולמורים קבועים.

הערה: הודעה על הפסקת עבודה של עובד ארעי תינתן בכתב בלבד. (6א)

ד. ועדות פריטטיות (7)

1. הוועדות הפריטטיות הן יישום ההתייעצות עם "ועד העובדים", כאמור בתקשי"ר בפסקה 82.233, לצורכי המורים.

מודגש ומובהר שהוועדות הפריטטיות אינן הפורום היחיד והבלעדי להידברות עם הארגונים היציגים של המורים ואין בהקמתן משום איסור או מניעה לטפל בעניינים שוטפים של המורים במחוזות או במשרד הראשי, הכול בהתאם לצרכים.

2. ראה מְנהל מחוז צורך להביא להפסקת שירותו של עובד הוראה קבוע, שקיבל אזהרת מנכ"ל, או של עובד הוראה קבוע או בניסיון מסיבה דחופה לפי שיקול דעתו, או של עובדי הוראה קבועים או בניסיון מסיבות מִנהליות (כגון צמצומים וקיצוצים), ייזום הקמת ועדה פריטטית. לצורך זה יפנה במכתב אל המזכיר הכללי של הארגון היציג של המורה, יציין את פרטיו האישיים של המורה (ת"ז, גיל, ותק, מקום עבודה, האם בניסיון או באזהרת מנכ"ל וכד'), יפרט את הסיבות שבעטיין מוצע המורה לפיטורין, יציין את שמות נציגי המחוז לוועדה הפריטטית וכתובתם, ויבקש מאת מזכ"ל הארגון למנות בהקדם את נציגיו לוועדה ולהביא לכינוסה. העתק מפנייה זו יישלח אל מנהל היחידה לטיפול בפרט באגף כוח-אדם בהוראה.

3. הרכב הוועדה יהיה כדלקמן:
מטעם המשרד: שני נציגים - מְנהל המחוז או סגן מְנהל המחוז - יו"ר ומפקח הממונה על המוסד החינוכי בו הועסק המורה או מפקח אחר.

מטעם הארגון היציג של המורה: שני נציגים לפי מינוי מטעם המזכיר הכללי.

המורה נשוא הוועדה יוזמן להשמיע דבריו בפני הוועדה. לאחר השמעת דבריו יתבקש לצאת.

4.(א) בוועדה יושמעו עמדות הצדדים והמורה, כאמור לעיל. חברי הוועדה רשאים לעיין בתיק האישי. יו"ר הוועדה ידאג לרישום פרוטוקול מפורט מדיוני הוועדה עם מסקנות והמלצות להנהלת המשרד שינוסחו בלשון חד-משמעית, הפרוטוקול ייחתם על-ידי כל חברי הוועדה.

(ב) מְנהל המחוז יעביר את התיק האישי של המורה בצירוף הפרוטוקול והמלצתו לגבי המשך הטיפול במורה אל אגף כוח-אדם בהוראה בירושלים. המלצה הנוגעת למורה בחינוך הממלכתי-הדתי תיחתם גם על-ידי המחמ"ד.

5. דיונים בוועדות פריטטיות שלא יגיעו לכלל סיכום עקב בעיות פרופסיונליות או חילוקי דעות המתגלים לאחר ביצוע פיטורין שנעשו עד ה - 31 במאי, יועברו לאגף כוח-אדם בהוראה, אשר ייזום ויטפל בהקמה ובניהול של ועדה פריטטית עליונה בראשות המנהל הכללי או משנהו או מְנהל האגף. בוועדה זו ישותף חשב המשרד או נציגו.

6. הסמכות לאשר פיצויים מוגדלים (מעל הקבוע בחוק) נתונה לוועדה מיוחדת ליד נציבות שירות המדינה. אין זה מונע מהנציגים בוועדה הפריטטית להמליץ, במכתב לוואי להמלצות הוועדה הפריטטית, על התחשבות בסיבות אלה או אחרות הנראות להם מצדיקות פנייה לוועדה המוזכרת. (8)

ה. נוהל טיפול בערעורים על פיטורין של עובדי הוראה (9)

1. ערעורים של עובדי הוראה על פיטורין מעבודתם, המתקבלים בלשכת השר, או בלשכת המְנהל הכללי, יועברו באמצעות אגף כוח-אדם בהוראה, בצירוף תיקו האישי של המערער לוועדת הערעורים.

2. המליצה ועדת הערעורים לדחות או לקבל את הערעור - תעביר המלצתה, בכתב, באמצעות אגף כוח-אדם בהוראה ללשכת השר או למְנהל הכללי, הכול על-פי הכתובת שאליה הופנה הערעור.

3. האנשים המוסמכים באגף כוח-אדם בהוראה ידונו בהמלצת ועדת הערעורים ויעבירו את חוות דעתם, בצירוף כל החומר, ללשכת השר או למְנהל הכללי, הכול על-פי הכתובת שאליה הופנה הערעור.

4. המערער יקבל תשובה לערעור, ממנהל לשכת השר, אם ערער בפני השר, או מהמְנהל הכללי, אם ערער בפניו. הודעה זו תועבר למערער באמצעות אגף כוח-אדם בהוראה אשר ישלח העתק למְנהל המחוז.

ו. הקטנת היקף המשרה

1. עובד הוראה ששובץ בעבודה, במספר שעות קטן ממספר השעות המגיע לו, לדעתו - יערער על כך בפני לשכת המחוז בו הוא מועסק, לא יאוחר משבועיים לאחר קבלת המשכורת הראשונה במשרה המוקטנת. לא יערער על כך במועד הנ"ל, יהיה זכאי להשלמת השעות מיום פנייתו. (10)

2. עובד הוראה שהיקף משרתו הוקטן אינו זכאי לפיצויי פיטורין בגין הפחתה זו. אחד התנאים המזכים בפיצויי פיטורין הוא: ניתוק יחסי עובד-מעביד. במקרה של הקטנת היקף המשרה אין ניתוק של יחסי עובד-מעביד. (11)

ז. סגירת בית-הספר או צמצום היקף העבודה בו, המחייבים פיטורים (11א)

בעלות בית-הספר המגיעה למסקנה, שיש לסגור את בית-הספר או לצמצם את היקף העבודה בו מכל סיבה שהיא - חייבת לבוא בדברים עם ארגוני המורים סמוך לסיום ההרשמה לבית-הספר, היינו ה - 10 באפריל. אין להשהות פנייה לארגוני המורים מעבר לתאריך ה - 31 במאי.

ח. שיבה לעבודה

1. מורה שפוטר מטעמים פדגוגיים מסקטור אחד של מערכת החינוך לא יוחזר לעבודה לסקטור אחר, אלא אם כן קיימות סיבות מיוחדות להחזרתו. (12)

2. אין כל מניעה חוקית מחד גיסא, ואין כל מחויבות חוקית מאידך גיסא, להעסקתו של עובד אשר פרש ממשרדנו בנסיבות שזיכו אותו בפיצויי פיטורין (בין רגילים ובין מוגדלים), לאחר חלוף 3 חודשים מיום פיטוריו. (13)

על עובד כזה להגיש בקשה לשוב לעבודה על-גבי הטופס המתאים. הבקשה תועבר למשרד הראשי באמצעות מְנהל המחוז, אשר יחווה דעתו עליה ויעיר הערותיו לגבי עצם החלטתו על הקיצור. האגף יטפל בפנייה בהתאם. (14)

ט. הגבלת פיטורין (15)

1. לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות; לענין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים.

2. לא יפטר מעביד עובדת בחופשת הלידה, בימי העדרה מעבודה מתום חופשת הלידה עד תום 6 חודשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר או במשך תקופה של ארבעים וחמישה ימים לאחר תום חופשת הלידה או ימי ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות.

3. לא יפטר מעביד עובד או עובדת בימי העדרם בתקופת הארכת חופשת הלידה למען טיפול בתינוק או במשך תקופה של ארבעים וחמישה ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה.

4. לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם על פי חוק מעבודה או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה.

5. הסדר מיוחד לפיטורי מורה בהריון בחינוך העל-יסודי - נא ראה בסעיף 6.5 לתקנון.

אסמכתא:

1. חוזר מנכ"ל לז / 4, עמ' 11, סעיף 153.

2. החלטת ממשלה מס' 720, מיום 11.5.75.

3. מכתבו של שר החינוך מיום 18.2.72.

4. מכתבו של שר החינוך מיום 14.2.71.

5. חוזר מינהל החינוך היסודי, מס' 91, מיום 7.1.70.

6. חוזר האגף למוסדות חינוך, מס' 34, מיום 8.3.72 ומכתבו של מזכ"ל הסתדרות המורים, מיום 6.3.72.

6א. חוזר מנכ"ל נא / 8, עמ' 33, סעיף 394.

7. חוזר אגף כוח-אדם בהוראה מיום 15.6.81.

8. מכתבו של מנהל אגף כוח-אדם בהוראה מיום 25.3.68.

9. חוזר מינהל החינוך היסודי, מס' 30, מיום 16.7.67 וחוזר אגף כוח-אדם בהוראה מיום 13.3.80.

10. חוזר מנכ"ל תש"ל / 1, עמ' 8, סעיף 10.

11. מכתבו של הממונה על שירות עובדי הוראה מיום 14.3.69.

11א. חוזר מנכ"ל לב / 8, עמ' 15, סעיף 133.

12. החלטת ועדת הקבע לחינוך היסודי מיום 3.12.68.

13. חוזר אגף כוח-אדם בהוראה מיום 1.7.77 וחוות דעת היועץ המשפטי מ - 4.11.90.

14. חוזר אגף כוח-אדם בהוראה מיום 9.4.80.

15. סעיף 9 לחוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954; תיקון מס' 9 (1990); תיקון מס' 15 (1998); תיקון מס' 21 (2001).

עובד מפוטר (16)

1. (א) מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחר ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורין. "עונה" לעניין חוק פיצויי פיטורין - 3 חודשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.
   (ב) עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעביד ונתחלפו המעבידים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורין מהמעביד הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעבידים כאמור; קיבל המעביד החדש כאמור על עצמו, על-פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורין שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעביד הקודם כאמור, יהיה המעביד הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו, לעניין חוק פיצויי פיטורין, את תקופת עבודתו של העובד אצל המעביד הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

2. לעניין סעיף 1 יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת:
   (א) שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט - 1949, למעט שירות צבאי מלא על-פי התחייבות לשירות קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות ביטחון, תשי"ט - 1959 (נוסח משולב), ושירות על-פי צו לפי סעיף 26 לחוק האמור.

   (ב) יום המנוחה השבועי או חג שאין עובדים בהם, אם על-פי חוק ואם על-פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי.

   (ג) חופשה שנתית.

   (ד) חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על-פי חוק או בהסכמת המעביד.

   (ה) חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על-פי חוק או בהסכמת המעביד.

   (ו) שביתה או השבתה.

   (ז) תאונה או מחלה.

   (ח) ימי-אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד.

   (ט) הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על 3 חודשים.

   (י) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז - 1967.

3. פיטורים סמוך לסוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורין ואין פיטורין כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.
   
   

עובד מתפטר שדינו כעובד מפוטר לעניין זכאות לפיצויי פיטורין

1. התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי (17)
   התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לעניין פיצויי פיטורין את התפטרותו כפיטורין.
   לעניין סעיף זה - "בן משפחה" הוא אחד מאלה:
   (א) בן זוגו של העובד, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו.
   (ב) ילדו של העובד, לרבות ילד מאומץ או חורג.
   (ג) הורה של העובד.
   (ד) נכדו של העובד, סבו או הורה של בן זוגו הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.
   
   
2. (א) התפטרות אם (18)
   התפטרה עובדת, תוך 9 חודשים מיום שילדה, על-מנת לטפל בילדה -יראו לעניין חוק פיצויי פיטורין, את התפטרותה כפיטורין. והוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ ילד, לבדה או עם בעלה, והתפטרה לפני שמלאו לו 9 חודשים על-מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה. הוראות אלו יחולו מעתה, בשינויים המתחייבים, גם על עובד שבת זוגו ילדה או קיבלה ילד לאימוץ, אם התקיים בו אחד מאלה:
   (1) בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת (גם מחוץ לשירות המדינה) במשך 6 חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו: או
   (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
   התפטר אחד מבני הזוג כאמור, לא יחולו הוראות סעיף (א) על בן הזוג השני. (18א
   
   (ב) עובדת הוראה יולדת, שחזרה לעבודה בתום 12 השבועות שבהם משתלמים לה דמי לידה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, תישמר זכותה לפיצויים, אם תתפטר בתום אותה שנת לימודים, אם עברה יותר משנה ופחות משנתיים מיום הלידה.
   
   הודעת התפטרות ראשונה צריכה להינתן על-ידי העובדת חודש לפני תום השנה מתאריך הלידה.
   
   הודעה שנייה של יולדת, אשר המשיכה בעבודתה מעבר לשנה מיום הלידה והתפטרה וביקשה פיצויים, חייבת להתקבל בלשכה המחוזית לא יאוחר מתום שנת הלימודים (30 ביוני).
   
   אין כל מניעה חוקית מחד גיסא, ואין כל מחויבות חוקית מאידך גיסא, להעסקתו של עובד אשר פרש ממשרדנו בנסיבות שזיכו אותו בפיצויי פיטורין (בין רגילים ובין מוגדלים), לאחר חלוף 3 חודשים מיום פיטוריו.
   
   
3. התפטרוּת לרגל העתקת מקום מגורים (19)
   
   לעניין חוק פיצויי פיטורין תיראה כפיטורין - התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו:
   (א). לרגל נישואיו - ליישוב בישראל שבו היה גר בן-זוגו:
   אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. המרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים, כמובא בפרסומי מרחקי הדרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.
   (ב). ליישוב חקלאי מיישוב שאינו חקלאי, או ליישוב באזור פיתוח מיישוב שאינו באזור פיתוח:
   1. אם העובד גר לפחות 6 חודשים ביישוב חקלאי או ביישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.
   2. אם ההתפטרות באה עקב כוונה להתיישב ביישוב חקלאי או באזור פיתוח.
      
      יישוב באזור פיתוח הוא אחד מהיישובים האלה:
   
   (ג). מחמת סיבות אחרות, כמפורט להלן:(1)ממגוריו עקב העברה בתפקיד של בן זוגו המשרת בשירות צבאי על-פי התחייבות לשירות קבע והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר ממקום מגוריו הקודם. המרחקים יחושבו כמובא בפרסומי מרחקי הדרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.
   (2) עובד שהעתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שאישרו לעניין זה שר הביטחון ושר החקלאות, וגר באותו מקום לפחות 6 חודשים רצופים.
   
   ההתנחלויות וההיאחזויות שאושרו לצורך תקנה זו הן:
   
   (3) עובד שהעתיק את מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן זוגו המשרת במשטרת ישראל או בשירות בתי-הסוהר, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא לפחות 40 ק"מ, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. המרחקים לעניין סעיף זה יחושבו כאמור בסעיף קטן (1) לעיל.
   
   (4) עובד שהעתיק את מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוג היוצא לתקופה העולה על 6 חודשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קימת לישראל או קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל, והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות כאמור.
   
   (5) עובד שהתפטר מעבודתו עקב גירושין והעתיק מקום מגוריו ליישוב בישראל המרוחק 40 ק"מ לפחות ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שגר ביישוב כאמור 6 חודשים לפחות; המרחקים לעניין סעיף זה יחושבו כאמור בסעיף קטן (1) לעיל.
4. אי-חידוש חוזה עבודה (20)
   א. היה עובד מועבד על-פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקִצה, רואים אותו לעניין חוק פיצויי פיטורין כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לעניין חוק פיצויי פיטורין, כאילו התפטר.
   ב. הצעת המעביד לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריף שתימסר לעובד לפחות 3 חודשים לפני תום תקופת החוזה.

5. התפטרות אחרת שדינה כפיטורין (21)
   א. התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק פיצויי פיטורין כפיטורין.

   ב. התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות 3 עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה - רואים אותו כאילו פוטר.

   ג. התפטר עובד סמוך לפני התגייסותו לשירות סדיר כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט - 1949, בשל התגייסותו כאמור, רואים את ההתפטרות לעניין חוק פיצויי פיטורין כפיטורין.

   ד. עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית, רואים את ההתפטרות לעניין חוק פיצויי פיטורין כפיטורין; הוראה זו לא תחול אם המעביד הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.

   ה. התפטרה עובדת לאחר שהגיעה לגיל 60 או התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל 65, רואים את ההתפטרות לעניין חוק פיצויי פיטורין כפיטורין; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורין המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובדת או לעובד מקופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, עקב תשלומי המעביד לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורין או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיפים 13 או 19 בפרק הבא, הדן בשיעור הפיצויים.

6. פיצויים למתגייס למשטרה (22)
   המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי-הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על-מנת להתגייס כאמור, יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויי פיטורין אם התקיימה בו אחת מאלה:
   א. הוא שירת במשטרה או בשירות בתי-הסוהר 6 חודשים לפחות.

   ב. שירותו כאמור נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין.

   ג. שירותו כאמור נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובלבד שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי-הסוהר, הכול לפי העניין.

7. מעביד שנפטר (23)
   עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו, ובתאגיד – פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורין כאילו פוטר.

8. עובד שנפטר (24)
   א. נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.

   "שאירים" לעניין זה - בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גִמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח - 1968, ובאין בן זוג או ילדים כאמור - ילדים והורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות 12 חודשים לפני פטירתו וכל פרנסתם הייתה על הנפטר.

   ב. היו פיצויי פיטורין משתלמים לשאירים שאינם בן זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית-הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית- הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.

   ג. פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון.

9. פיצויי פיטורין בעד שירות מעל ל - 35 שנה (58)

   1. עובד שהשלים 35 שנות שירות בפועל במדינה, במוסד מוכר או כל שירות קודם אחר שהוכר לצורך גִמלאות על-פי החוק, זכאי לפיצויי פיטורין בעד עודף השנים העולה על 35 שנה, אם פרש מן השירות לאחר שהגיע לגיל 60.
   בחישוב שנות השירות לא תילקח בחשבון תקופת שירות שהוגדלה.

   2. בחישוב תקופת השירות המרַבית יובאו בחשבון התקופות הבאות:

   (א). שירות כעובד המדינה במעמד קבוע המזכה בגִמלאות.

   (ב). תקופות שירות במעמד ארעי או על-פי חוזה מיוחד שנרכשו לצורך גִמלאות.

   (ג). שירות אחר מטעם המדינה - שוטר, חבר כנסת, חייל וכדומה.

   (ד). תקופת שירות קודמת שהוכרה לצורך גִמלאות ובשיעור שהוכר - כגון: תקופת עבודה במוסד מוכר, שירות בצבא הבריטי, נוֺטרוּת וכדומה.

   (ה). תקופת עבודה אצל מעביד אחר שלגביה נחתם הסכם לשמירת רציפות זכויות פנסיה, כאשר סך כל השנים עולה על 35 שנות שירות בפועל.

   3. הפיצויים ישולמו בעד התקופה העודפת על 35 שנות שירות מלאות ולפי השיעור הרגיל של 1/12 מן המשכורת המשולבת החודשית בעד כל חודש וחלקי חודש של תקופת שירותו העודפת כאמור, ועל בסיס המשכורת הקובעת של העובד ערב פרישתו.

   4. הפיצויים ישולמו על בסיס המשכורת הקובעת האחרונה והמעודכנת לערב יום הפרישה.

   5. תחולת פרק זה מיום 1.4.80.

10. פיטורין שאינם מזכים בתשלום פיצויים
    לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכול לפי העניין, אם פוטר בנסיבות, שעל-פי הסכם קיבוצי, החל על המעביד והעובד - ובאין הסכם כזה, על-פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף- מצדיקות פיטורין ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד. (41)

    הוסכם בין הצדדים כי הנסיבות המפורטות להלן מצדיקות פיטורי עובדי מדינה ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד: (42)

    א. עובד קבוע שפוטר לאחר שהורשע בפסק-דין סופי בעבֵרה שדינה 3 שנות מאסר או יותר שיש עִמה קלון, הנובעת מתפקידיו בשירות או קשורה אתו, ומי שפיטרו קבע כי אין הוא זכאי לפיצויי פיטורין - במלואם או בחלקם - בהתחשב בחומרת העבֵרה. וביתר נסיבות העניין.

    ב. עובד בתקופת ניסיון או בתקופת עבודה במעמד ארעי שפוטר בגלל אחת מאלה:

    (1) התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו.

    (2) התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.

    (3) הרשעה בעבֵרה שיש עִמה קלון הנובעת מתפקידו בשירות או קשורה אתו. ומי שפיטרוֺ קבע כי אין הוא זכאי לפיצויי פיטורין, במלואם או בחלקם, בהתחשב בחומרת העבֵרה וביתר נסיבות העניין.

    ג. קביעה של מי שמוסמך לפטר עובד כי אין הוא זכאי לפיצויי פיטורין, במלואם או בחלקם - כאמור בסעיפים (א) ו-(ב) לעיל, תיעשה לאחר התייעצות עם ועד העובדים במשרד ולאחר מתן הזדמנות לעובד להשמיע טענותיו לעניין זה בפני המוסמך לפטרו או מי שהוסמך על-ידו לצורך כך.

    ד. מובהר כי הוראות אלה אינן באות לגרוע מן האמור בסעיף 68 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג - 1963.

אסמכתא:

16 חוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג - 1963 (להלן - "החוק" ) , סעיפים 1 - 3. תיקון מס' 14, 1981, ותיקון 16, 1985

17 סעיף 6 לחוק ותקנה 11 לתקנות פיצויי פיטורין (חישוב הפיצויים והתפטרות והתפטרות שרואים אותה כפיטורין), תשכ"ד 1964 (להלן - "התקנות")

18 סעיף 7 לחוק וחוזר אגף כוח-אדם בהוראה מיום 1.6.77; חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 וחוות דעת היועץ המשפטי מ - 4.11.90

19 סעיף 8 לחוק ותקנה 12 לתקנות

20 סעיף 9 לחוק

21 סעיף 11 לחוק

22 סעיף 11א לחוק

23 סעיף 4 לחוק

24 סעיף 5 לחוק

41 סעיף 16 לחוק

42 הסכם קיבוצי מיום 17.2.81 שפורסם בהודעת נש"מ מא / 91 ..(נספח) ; חוזר מנכ"ל מג / 1, עמ' 20 , סעיף 2

58 הודעות נש"מ מא / 89 ומב / 14

1 א. שיעורם של פיצויי הפיטורין הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה כעובד במשכורת אצל מעביד, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה כעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי - חלק של השנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לעניין זה, "עובד במשכורת" - עובד שעיקר גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד בשכר" - עובד שאינו עובד במשכורת.

ב. שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של כנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורין לעובד בשכר; תקנות כאמור יכולות להיות כלליות או לפי ענפי עבודה. (25)

2. רכיבי השכר שיובאו בחשבון: (26)
א. שכר משולב*
ב. הסכם מסגרת
ג. גמול חינוך כיתה
ד. גמול מקצוע והכשרות
ה. גמול השתלמות
ו. גמול פיקוח
ז. גמול ניהול
ח. גמול חינוך מיוחד
ט. 1/12 קצובת הבראה שנתית
י. גמול % 12 למורי סמינרים
יא. תוספת שהייה (עד ה - 31.12.93)
יב. גמול ייעוץ
יג. גמול מורה-מדריך
יד. 1/12 קצובת ביגוד (אך ורק למבוטחים בפנסיה תקציבית)
טו. % 2 תוספת לגמול הכנה לבחינות בגרות
טז.תוספת השתלמות בית-ספרית (עד ה - 31.8.94)
יז. תוספת תגבור הוראה (מ - 1.9.94)
יח. גמול תואר מ"א וד"ר
יט. גמול למחנכי כיתה א'.
כ. תוספת הסכם 1993 (עד ה - 31.12.93)
כא. גמול חינוך למחנכי כיתות ז' עד ט' (בבתי-ספר היסודיים וחטיבות-הביניים).

העיקרון הוא: כל תוספת שהוכרה כתוספת קבועה לצורך תשלום גִמלאות, תוכר גם כמרכיב במשכורת הכוללת האחרונה, לצורך חישוב פיצויי פיטורין, במידה שהעובד קיבל אותה ערב פרישתו.

* החל ב - 1.1.94 השכר המשולב כולל גם תוספת שהייה וגם תוספת הסכם 1993.

3. השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורין יחושב על-פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד, ובאין הסכם כזה - על-פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף, ובלבד שבעד התקופה שלאחר ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964) יהיה החישוב האמור לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו (להלן - שכר אחרון), ובעד יתרת התקופה - לפי 80 אחוז לפחות מהשכר האחרון. (27)

4. אישור של הממונה הראשי על יחסי עבודה כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעביד ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, יהיה ראיה מכרעת לעניין סעיף 3 לעיל. (28)

5. סעיף זה מבוטל.

6. על אף האמור בסעיפים 3 ו - 4, הייתה הזכות לפיצויי פיטורין מותנית, על-פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסוימת שלאחר אותו יום, יכלול השכר האחרון את תוספת היוקר שהייתה חלה לגבי העובד ביום מילוי התנאי האמור או ביום תום התקופה האמורה, לפי העניין, אילו המשיך לעבוד. (30)

7. חל בשכרו של העובד שינוי זמני, יחושב השכר האחרון לפי שכר העובד כאילו לא חל שינוי כאמור. (31)

8. עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו. (32)

9. חלה הפתחה בשכרו של עובד, אשר כתוצאה ממנו קטן שכרו האחרון, יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה את שכרו של העובד ערב ההפחתה. (33)

10. היה שכר עבודתו של עובד, כולו או מקצתו, משתלם בעד ביצוע עבודה מסוימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של 12 החודשים שקדמו לפיטורין. (34)

11. לעניין חישוב פיצויי פיטורין לעובד שהיה בחופשה ללא תשלום יהיה השכר האחרון:
א. בחופשה ללא תשלום מכוח הוראה של דין - השכר שהיה משתלם לו ערב פיטוריו אילו עבד אצל אותו מעביד.

ב. בכל מקרה אחר - השכר שהשתלם לו ערב יציאתו לחופשה ללא תשלום בצירוף תוספת יוקר המחיה על השכר האמור בשיעור שהיה מיתוסף לשכרו האמור אילו עבד אצל אותו מעביד ערב פיטוריו. (35)

12. לעניין קביעת סכום הפיצויים לא יבואו במניין:
א.שירות צבאי, או שירות צבאי מלא על-פי התחייבות לשירות קבע.

ב. תקופה של שירות חלקי העודפת על 120 יום.

ג. תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה, כאמור, שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד - 1953.

ד. הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה, כאמור, שבעבורה זכאי עובד לתשלום מכוח היותו עובד, על-פי חוק הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה.

ה. הפסקה כאמור בחוק העודפת על 7 ימים לשנת עבודה. (36)

ו. על-מנת למנוע ספקות מובהר בזאת כי תקופת חופשת לידה מובאת במניין התקופות המזכות בפיצויי פיטורין גם כאשר תקופת חופשת הלידה חלה בתוך תקופת חופשה ללא שכר. דהיינו: במקרים בהם אושרה לעובדת חופשה ללא שכר לפני יציאתה לחופשת לידה. (37)

13. תשלום לקופת-תגמולים, לקרן-פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורין אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על-ידי שר העבודה ובמידה שאושר. (38)

ואכן לגבי עובדי הוראה אושר ההסדר הבא: (39)
א. תשלומי מעביד בעד עובד במוסד חינוך על-יסודי ל"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן - הקרן) יבואו במקום פיצויי פיטורין לעובד כאמור, בכפוף לסייג שבסעיף (ב) להלן.

ב. סעיף (א) לא יחול על סכום פיצויי פיטורין במידה שהוא עולה על סכום שהעובד היה זכאי לקבלו מהקרן מתשלומי מעבידו או גם מתשלומי מעביד קודם שניתנה לגביו התחייבות לפי פִּסקה (2) שלהלן - אילו מימש את זכויותיו בקרן; ואולם סייג זה לא יחול בכל אחד מאלה:

1) אם העובד או שאיריו זכאים לקִצבה מהקרן.

2) אם המעביד המציא לעובד תוך שנה מיום ניתוק יחסי העבודה ביניהם התחייבות בכתב מאת מעביד הבא אחריו, לפיה הוא יהיה אחראי לפיצויי פיטורין לעניין צו זה גם לגבי כל תקופה שלגביה אחראי, כאמור, המעביד הקודם לרבות אחריות לפי התחייבות כאמור.

14. היה עובד או שאירו זכאי על-פי חיקוק לגִמלה מן המעביד עקב פרישת העובד מהעבודה או מסיבה אחרת, תבוא הגִמלה במקום זכותו לפיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין. (40)

18-15 סעיפים אלו מבוטלים.

19. מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויי פיטורין, לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם. (46)

20. שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעבידים להפקיד בקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה (להלן - קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורין שהמעבידים עשויים לשלם לעובדיהם על-פי חוק זה (להלן - צו הפקדה). (47)

21. בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעבידים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או אזורים ותחילת תוקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו. (48)

22. שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בעניינים שלהלן, במידה שלא נקבע אחרת בכללים שהותקנו על-פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה:

(1) אופן השקעת הכספים שהופקדו על-פי צו הפקדה.

(2) אופן תשלום פיצויי הפיטורין לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על-פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך.

(3) ייעוד הכספים שהופקדו על-פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על-פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה תם תוקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה.

(4) הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.

23. א.פקודת המסים (גבייה) - להוציא סעיף 12 שבה - חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.

ב. שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לעניין הפקודה האמורה, והוא ימלא לעניין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי הפקודה האמורה. (50)

24. סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על-ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. (51)

25. א. סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורין לפי סעיף 13, או שהופקדו לפי סעיף 19 או לפי סעיף 20, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורין:

(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורין, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קִצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה.

(2) אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק פיצויי פיטורין לא סולקו.

ב. הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור.

26. לעניין גביית חובות, אשר לפי פקודת פשיטת הרגל, 1936, או לפי פקודת החברות סילוקם קודם לכל יתר החובות - רואים פיצויי פיטורין כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלו על % 150 מהסכום המקסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי החוק העות'מאני. (53)

לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי החוק העות'מאני. (53)

27. הסכם בין מעביד לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על-ידי שר העבודה או מי שהוסמך על-ידיו לכך, יבוא לעניין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורין. (54)

28. פשרה לעניין פיצויי פיטורין והודאת סילוק לא יהא להן תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהן במפורש שהן לגבי פיצויי הפיטורין. (55)

29. לעניין חוק פיצויי פיטורין דין המדינה בתור מעביד כדין כל מעביד אחר. (56)

30. חוק פיצויי פיטורין אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולעניין סעיף 1 גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה. (57)

מועד תשלום הפיצויים (59)

1 "המועד לתשלום פיצויי פיטורין", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצויי פיטורין מכוחו המאוחר שבין המועדים האלה:

א. יום הפסקת יחסי עובד ומעביד.

ב. המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורין על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד.

ג. אם נקבעה, על-פי חוזר עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורין העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה - היום שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורין על-פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד - היום שבו נקבעה הזכות.

ד.עם נקבעה, על-פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה, זכות לפיצויי פיטורין לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד ולא נקבע מועד לתשלומם - היום שבו נקבעה הזכות.

ה. אם הזכות לפיצויי פיטורין מותנית, על-פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסוימת שלאחר אותו יום - יום מילוי התנאי האמור או יום תום התקופה האמורה, לפי העניין.

חוק (מס' 16) תשמ"ה - 1985

2 ב. יראו פיצויי פיטורין כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; פיצוי הלנת פיצויי פיטורין יהיה כדלקמן:

1. שולמו פיצויי הפיטורין בתקופה שבין היום השישה-עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו.

2. שולמו פיצויי הפיטורין לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת % 20 על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורין והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורין; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של % 20 האמורה באופן יחסי.

חוק (מס' 16) תשמ"ה -

ב1. פיצוי הלנת פיצויי פיטורין יהיה לכל דבר, פרט לעניין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורין.

3. מי שזכאי לפיצויי פיטורין, שלא מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי הפיטורין, תשכ"ג - 1963, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורין כאמור בסעיף 1 לעיל, אלא לאחר שנמסרה למעביד קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה; נמסרה הדרישה למעביד לאחר המועד האמור - יחול לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה.

4. הוראות סעיפים 17א, 18 ו - 19 לחוק יחולו, בשינויים המחויבים, על תשלום פיצוי הלנת פיצויי פיטורין, כאילו הוא פיצוי הלנת שכר, ואולם בית-דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורין, כאמור בסעיף 18, אף אם פיצויי הפיטורין לא שולמו עקב אחד מאלה:

א. חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורין, שיש בהם ממש לדעת בית-הדין.

ב. חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד.

ג. הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורין לא מסר למעביד לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי, כאמור, והדרושים לעניין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורין או שיעורם.

5. מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורין או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעביד, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורין על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על-פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 60 יום מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורין, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו - 20 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג – 1963 .

6. נפטר עובד או מי שהיה עובד, והִפקיד המעביד בקופת בית-דין אזורי סכום של פיצויי פיטורין על-מנת שבית-דין יעבירו לזכאי לו - יראו, לעניין סעיף 2 לעיל, כאילו שולם הסכום האמור לזכאי ביום ההפקדה.

אסמכתא:

25 סעיף 12 לחוק.
26 רכיב (א) - הסכם קיבוצי מיום 1.4.86.
רכיב (ב) - הסכם קיבוצי מ - 24.1.88 - חוזר מנכ"ל מיוחד ה' (התשמ"ח).
רכיבים (ג) ו-(ד) - הסכם קיבוצי מיוחד מ - 16.11.83 והחלטת הממשלה
מ - 14.6.87 חוזר מנכ"ל מח / 1, עמ' 16, סעיף 26.
רכיבים (ה) עד (ט) - חוזר הע81/12 (45) של המחלקה להסכמי שכר באוצר מ - 5.2.81.
רכיבים (י) ו-(יא) - החלטת הממשלה מ - 14.6.87 - חוזר מנכ"ל מח / 1, עמ' 16, סעיף 26.
רכיב (יב) - חוזר מנכ"ל מט / 4, עמ' 25, סעיף 161 ומכתב של מחלקת השכר והסכמי העבודה מ - 28.8.88 ומ- 17.3.93.
רכיב (יג) - חוזר מנכ"ל מט / 6 עמ' 25, סעיף 246. הסכם קיבוצי מ - 19.9.94 וחוזר מנכ"ל נה / 9, עמ' 23, סעיף 357.
רכיב (יד) - חוזר הע91/33 (114) של המחלקה להסכמי שכר באוצר.
רכיב (טו) - החלטת הוועדה הפריטטית העליונה מ - 12.12.89 וחוזר מנכ"ל נו / 7 עמ' 40, סעיף 247; חוזר הע/ 10/ 96(18) של המחלקה להשכמי שכר באוצר.
רכיב (טז) - הסכם קיבוצי מה - 11.5.93.
רכיב (יז) - הסכם קיבוצי מה - 31.8.94 וחוזר מנכ"ל נה / 9, עמ' 23, סעיף 357 .
רכיב (יח) - הסכם קיבוצי מה - 31.8.94 וחוזר מנכ"ל נה / 9, עמ' 23, סעיף 357.
רכיב (יט) - הסכם קיבוצי מה - 19.9.94 וחוזר מנכ"ל נה / 9, עמ' 23, סעיף 357.
רכיב (כ) - הסכם קיבוצי מה - 15.5.93 והסכם קיבוצי מ - 31.8.94.
רכיב (כא) - חוזר הע95/42 (97) של המחלקה להסכמי שכר באוצר וחוזר מנכ"ל נו / 4, עמ' 22, סעיף 132.
27 תקנה 2 לתקנות.
28 תקנה 3 לתקנות.
29 תקנה 4 לתקנות.
30 תקנה 5 לתקנות.
31 תקנה 6 לתקנות.
32 תקנה 7 לתקנות.
33 תקנה 8 לתקנות.
34 תקנה 9 לתקנות.
35 תקנה 5א לתקנות.
36 תקנה 10 לתקנות.
37 חוזר המחלקה לכוח-אדם בהוראה מיום 16.3.67.
38 סעיף 14 לחוק.
39 ילקוט הפרסומים משנת תשכ"ו, עמ' 1257.
40 סעיף 15 לחוק.
44 סעיף 18 לחוק.
46 סעיף 20 לחוק.
47 סעיף 21 לחוק.
48 סעיף 22 לחוק.
50 סעיף 24 לחוק.
51 סעיף 25 לחוק.
52 סעיף 26 לחוק.
53 סעיף 27 לחוק.
54 סעיף 28 לחוק.
55 סעיף 29 לחוק.
56 סעיף 30 לחוק.
57 סעיף 31 לחוק.
58 הודעות נש"מ מא / 89 ומב / 14.
59 חוק הגנת השכר, תשי"ח - 1985, סעיף 20.

1. ועדת השרים העליונה לעניין ירושלים, בישיבתה מיום 21.1.69, החליטה להסמיך את נציב שירות המדינה לקבוע, בתיאום עם הגופים הנוגעים בדבר ולפי הנחיות שנקבעו על-ידה, כללים לחישוב זכויות ותק של עובדי המדינה אשר הועסקו בעבר על-ידי ממשלת ירדן או על-ידי עיריית ירושלים העתיקה. אנו מפרטים להלן את הכללים שנקבעו בנדון זה.

2. לעניין זה:
"עובד" - עובד המדינה אשר הועסק מיד לפני יום 7.6.67 על-ידי ממשלת ירדן, או על-ידי עיריית ירושלים, בשירות הניתן כיום על-ידי ממשלת ישראל, ואשר התקבל לשירות מדינת ישראל עד יום 15.5.69.
"חוק הגִמלאות" - חוק שירות המדינה (גִמלאות), תשט"ו - 1955.

3. עובד הפורש משירות מדינת ישראל, בנסיבות שאינן מזכות אותו בקצבה, והוא זכאי לפיצויי פיטורין עקב שירותו במדינת ישראל בלבד, יקבל פיצויי פיטורין כלהלן:
א. בעד תקופת שירותו הרצופה בממשלת ירדן או בעיריית ירושלים פיצויי פיטורין לפי הכללים והתנאים שהיו נהוגים לגבי עובדי ממשלת ירדן ביום 1.6.67, בהתחשב במעמדו של העובד ולפי השכר היסודי שקיבל אותה שעה.

ב. בעד תקופת שירותו במדינת ישראל - פיצויי פיטורין בהתאם לחוק פיצויי הפיטורין

4. לצורך חישוב תקופת השירות המזכה בפיצויי פיטורין תובא בחשבון תקופת השירות במדינת ישראל כאילו הייתה תקופת שירות בירדן.

אסמכתא:

60 חוזר נש"מ מס' 2/3/16 מיום 11.3.69.