1.17 תוספת שהייה
1.17.0 הקדמה
בתאריך ה - 26 במאי 1981 נחתם הסכם קיבוצי בין ארגוני המורים וממשלת ישראל שעיקריו מובאים בזאת:
- ההסכם חל על גננות, מורים, מדריכים מקצועיים, מדריכי של"ח, מנהלים, מורים תפקידי הדרכה, מפקחים בדרגת מדריכים ומפקחים עליהם חלים ההסכמים הקיבוציים מיום 25.8.1980 בין המעסיקים ובין ארגוני המורים - למעט עובדי הוראה בתפקידים אדמיניסטרטיביים - (להלן: "עובדי הוראה").
- חוזר מנכ"ל מיוחד התשמ"א, שכפול 23, מ - 26.5.81;
- חוזר מנכ"ל מיוחד ד', התשמ"ב;
- חוזר מנכ"ל מב / 3, עמ' 23, סעיף 110.
1.17.1 שעות שהייה
-
- עובדי הוראה במשרה מלאה ישהו במוסדות החינוך השונים, לצורך פעילות חינוכית בין כותלי המוסד החינוכי, שתי שעות שבועיות בנוסף על מספר השעות המתחייב ממשרתם על-פי ההסכמים החלים עליהם כיום וזאת מבלי לפגוע בהגדרת מספר השעות למשרה של עובדי ההוראה החלה כיום לפי ההסכמים הקיימים.
- עובדי הוראה במשרה חלקית ישהו במוסדות החינוך, לצורך פעילות חינוכית כאמור, באופן יחסי להיקף משרתם, כמפורט להלן:
א. עובד הוראה המועסק בהיקף של עד 1/3 משרה ועד בכלל אצל אותו מעסיק, ישהה במוסד החינוכי לצורך ביצוע הפעילות החינוכית דלעיל, 1/2 שעה שבועית, בנוסף למספר השעות המתחייב ממשרתו, על-פי ההסכמים וההסדרים הקיימים.
ב. עובד הוראה המועסק בהיקף של יותר מ - 1/3 משרה אצל אותו מעסיק, ישהה במוסד החינוכי כאמור, 1/2 שעה שבועית על כל 1/4 משרה או חלק ממנה, בנוסף למספר השעות המתחייב ממשרתו, כאמור.
ג. במקרה שעובד ההוראה מועסק על-ידי יותר ממעסיק אחד, ייקבע משך השהייה הנוספת שלו לפי חלקיות משרתו אצל כל מעסיק.
שעות עבודתו אצל המעסיקים השונים לא יצורפו לצורך קביעת משך שהייתו במוסד החינוכי, וזאת גם לא במקרה שהעסקתו על-ידי שני מעסיקים נעשית במסגרת מוסד חינוכי אחד, כגון בבית-ספר על-יסודי שש-שנתי.
ד. שעות השהייה של עובד ההוראה ישובצו במערכת שעות עבודתו כך, שמשך השהייה הנוספת האמורה במוסד החינוכי לא יפחת משעה אחת בכל פעם. לשם כך יצורפו, במקרה הצורך, 2 חצאי שעות, שצריכות להינתן כל שבוע - לשעה אחת שלמה, שתינתן אחת לשבועיים.
מספר השעות השבועיות הפנויות ("חלונות", "דלתות") של עובדי ההוראה יישאר כפי שהיה מקובל עד כה, ובמסגרת זו ישובצו שעות השהייה. עובדי הוראה שאין להם שעות פנויות במערכת ועובדי הוראה המעוניינים בכך - ישובצו שעות השהייה שלהם כפי שיוסכם בינם לבין מנהל המוסד.
עובד הוראה ישובץ בשעות השהייה רק בימים שבהם הוא משובץ במערכת שעות ההוראה, (1א)
ה. ניתן לאחד את שעות השהייה של מורה, העובד במספר מוסדות שהם בבעלות אחת, באחד המוסדות - בהסכמת המורה. - שהיית עובדי הוראה לצורך פעילות חינוכית בין כותלי המוסד החינוכי, כאמור בסעיף זה, היא חובה, ואינה כפופה להסכמתו של איש, לרבות עובד ההוראה עצמו או מנהל המוסד החינוכי או המעסיק.
אין המורה זכאי לבקש הפחתת המכסה שבה הוא חייב. ניתן להפחית משעות השהייה רק על-ידי הקטנת היקף המשרה. - הזכויות הנובעות משהייה בפועל של עובדי ההוראה, לא תיפגענה בגין טעות או אי-רישום על-ידי המנהל, ובלבד ששעות השהייה נרשמו בדו"ח נוכחות של עובדי ההוראה בבית-הספר, לפי המקובל.
- שעות השהייה תהווינה חלק ממערכת השעות השבועיות של עובד ההוראה.
- שעות השהייה האמורות, שיצורפו לשעות המשרה המלאה או החלקית של עובד ההוראה, כאמור בסעיפים 2 ו - 3 לעיל, וכחלק בלתי נפרד מהן, לא יקוצצו אלא ביחס ישיר לקיצוץ כללי, אם יחול, בשעות המשרה.
הסבר לסעיפים 1 ו - 2
-
א. "משרה מלאה אחת" הוגדרה בהסכם השכר לשנים 1978-80, חוזר מנכ"ל מיוחד ה', התשל"ט, עמ' 13, סעיף 27א', כדלהלן: יחידת עבודה שהיקפה נקבע לפי מספר שעות הוראה שבועיות, בהתאם לרמת מסגרת החינוך ו/או לגיל עובד ההוראה.
טבלת פירוט לחידת עבודה למשרה מלאה
בהגיעו לגיל 50 מופחת בסיס משרתו של עובד ההוראה ב - 2 ש"ש, בהגיעו לגיל 55 מופחת בסיס משרתו ב - 2 ש"ש נוספות, סה"כ: 4 ש"ש.
בהגיעו לגיל 50 מופחת בסיס משרתו של עובד ההוראה ב - 2 ש"ש, בהגיעו לגיל 55 מופחת בסיס משרתו ב - 2 ש"ש נוספות, סה"כ: 4 ש"ש.
ב. עובד הוראה העובד משרה מלאה ישהה 2 ש"ש.
-
-
-
א. עובדי הוראה הזכאים להפחתה של 2 ש"ש: (2)
- עובד הוראה המלמד בכיתות א'-ו', כולל גננות בגני-ילדים, וזכאי להפחתת 2 ש"ש, יהיה בסיס משרתו 28 ש"ש לכל דבר ועניין, כולל חישוב שעות שהייה.
- עובד הוראה המלמד בכיתות ז' ומעלה, וזכאי להפחתת 2 ש"ש, יהיה בסיס משרתו 26 ש"ש לכל דבר ועניין, כולל חישוב שעות שהייה.
ב. עובדי הוראה הזכאים להפחתה של 4 ש"ש: (2)- עובד הוראה המלמד בכיתות א'-ו', כולל גננות בגני-ילדים, וזכאי להפחתת 4 ש'ש, יהיה בסיס משרתו 26 ש"ש לכל דבר ועניין, כולל חישוב שעות שהייה.
- עובד הוראה המלמד בכיתות ז' ומעלה, וזכאי להפחתת 4 ש"ש, יהיה בסיס משרתו 20 ש"שלכל דבר ועניין, כולל חישוב שעות שהייה.
דוגמה:
מורה המלמד 16 ש"ש + 3 ש"ש חינוך, וזכאי להפחתת 2 שעות או 4 שעות שבועיות, יחושב היקף משרתו לכל דבר ועניין כולל חישוב שעות שהייה לפי 19/22 או 19/20 (בהתאם לסיווגו לפי א או ב) ולא בצורה אחרת -
א. הגננת תבחר באחת הדרכים המפורטות להלן לצורך תכנית השהייה:
- הגננת תקבע שתי שעות שהייה בשבוע, בהמשך ליום העבודה או בשעות אחה"צ;
- הגננת תישאר 15 דקות בסוף יום העבודה בכל אחד מימי השבוע;
- הגננת תקבע שעת שהייה בהמשך לאחד מימי העבודה בשעות אחה"צ, ו - 3 פעמים בשבוע תישאר 15 דקות בסוף יום העבודה.
ב. הגננת תודיע להורים, בראשית שנת הלימודים, על תכנית "שעות השהייה" המתייחסת לפעילות עם ההורים.
ג. הגננת תודיע למפקחת על תכנית "שעות השהייה" (ימים, שעות) שהיא תקיים במהלך השנה.
אסמכתא:
- חוזר מנכ"ל מיוחד התשמ"א, שכפול 23, מ - 26.5.81; חוזר מנכ"ל מיוחד ד', התשמ"ב; חוזר מנכ"ל מב / 3, עמ' 23, סעיף 110.
- חוזר מנכ"ל מב / 10, עמ' 13, סעיף 320.
- חוזר היחידה לתנאי שירות מ - 13.11.81.
1.17.2 הוראות ביצוע
-
בהתאם להמלצות הוועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה (ועדת עציוני) וסיכום הצוות המשותף לקביעת דרכי יישום המלצות דו"ח הוועדה הנ"ל (ועדת שמואלי) מיום 23.12.1980, יהיה תוכן הפעילות בשעות השהייה כאמור בהסכם הקיבוצי מיום 26.5.1981 מכוון להגשמת שתי המטרות הבאות:
- טיפול בתלמידים חלשים במוסדות החינוך, על כל שלביו, במגמה למנוע נשירה ולהקל על המעבר של תלמידים ממסגרת למסגרת.
- טיפוח הקשר של עובדי ההוראה עם ההורים ועם הקהילה ועידוד פעילות התלמידים לפעולות התנדבות למען הקהילה.
-
לשם השגת המטרות הנ"ל תועמק עבודת הצוות החינוכי וצוותי העזר של מוסדות החינוך על-ידי מערכת פעולות, שלא בתחום ההוראה, שתבוצענה במסגרת שעות השהייה ותסייענה למערכת החינוך להגשים את המטרות הנ"ל.
כדי להסיר ספק נקבע כי שעות השהייה לא תשמשנה למילוי מקום או לעבודת הוראה אחרת או להשגחה על תלמידים או לשיעורי עזר. כמו כן לא תבואנה במקום תפקידים קיימים להם הוקצו בעבר שעות תקן ו/או גמול תפקיד.עובד הוראה לא יידרש להקדיש לפעולות הקשורות בשעות השהייה זמן נוסף מעבר לזמן שהוסכם עליו בהסכם זה, אולם אין בכך כדי לפגוע או לגרוע מן התפקידים המוטלים על עובד ההוראה לפי ההסכמים וההסדרים הקיבוציים הקיימים. -
- פגישות לשיחות אישיות של עובדי הוראה עם תלמידים בודדים ועם הוריהם.
- הכנת חומר לימודי מותאם להרכב הכיתה ורמת התלמידים בכל שלבי החינוך.
- פגישות עבודה עם עובדים סוציאליים, קציני ביקור סדיר, מפלג הנוער, מומחי אבחון ופסיכולוגים.
- סיוע בארגון והפעלה של תלמידים החונכים תלמידים.
- הכנת תכנית למעורבות של תלמידים לשירות בקהילה.
- הדרכת תלמידים לשירות לזולת ו/או לחברה, קיום מעקב אחר פעולות חברה והתנדבות.
- ארגון פעולות טיפוח בית-הספר, הנוי והסביבה.
-
(2) פירוט פעילויות ותיאורן:
א. פעילויות השהייה שפורטו לעיל ניתנות לביצוע בדרכים שונות. ועדת המעקב ליקטה דוגמות של פעילויות והן מובאות להלן כדוגמות וכאפשרויות. פעילויות נוספות יפורסמו מעת לעת.
ב. תיאורן המפורט של פעילויות מוצלחות במוסדות החינוך יובא במשך הזמן לדיעת עובדי ההוראה.
שתי דוגמאות מובאות להלן:
א. הכנת חומר לימודי מותאם להרכב הכיתה ולרמת התלמידים
- הגדרת הנושא
הגדרת הנושא מצריכה את הבהרתם של שלושה מושגים: "תכנית לימודים", "חומרי לימוד", "מדריך למורה".
א. תכנית לימודים היא המסגרת שבה מפורטים עקרונות, מטרות הוראת המקצוע, תוכני הלימוד (פרקי הלימוד, נושאי הלימוד, הצעת יצירות וכיו"ב).
ב. חומרי הלימוד הם ספרי לימוד, חוברות עבודה, דפי-עבודה, משחקי לימוד, אמצעי-עזר (חומרים אורקוליים). כל אלה מבוססים על תכנית הלימודים.
ג. המדריך למורה כולל הרחבה והעמקה בתחום מקצוע ההוראה, הצעות דידקטיות, רשימות של מקורות וספרי-עזר.
ד. בהכנת תכניות הלימודים עוסקות ועדות שבהן משתתפים מחנכים, מומחים למקצוע ולעתים גם נציגי ציבור. לעומת זאת, בהכנת חומרי למידה ומדריכים למורים עוסקים גורמים שונים: יחידות במשרד החינוך התרבות והספורט יחידות במוסדות להשכלה גבוהה, יחידים (יזמה עצמית ופרטית), וכן - צוותי מורים ומורים יחידים. - הצעות לפעולה
מוצע בזה שבמסגרת "שעות השהייה", יופעלו צוותי מורים בהנחיית מרַכז מקצוע או מדריך, לביצוע משימות מוגדרות, כמפורט להלן; סדר הצגת ההצעות הוא גם סדר העדיפות המוצע:
א. הכנת חומרי לימוד: לצורך הכנת חומרי לימוד יש ללמוד תחילה את תכנית הלימודים על כל מרכיביה, ואגב כך לבדוק את חומרי הלימוד המצויים, לצורך בחינתן של שתי שאלות מרכזיות:
האם ניתן לממש את תכנית הלימודים, באורח מרַבי, באמצעות חומרי הלימוד המצויים?
האם חומרי הלימוד מותאמים לכשרים ולאפשרויות של אוכלוסיית תלמידי היישוב, המוסד או הכיתה?
מתוך בדיקה זו ניתן להגיע למספר מסקנות:
חומרי הלימוד המצויים אינם מערכת שלמה ויש להוסיף עליהם;
חומרי הלימוד המצויים מהווים מערכת שלמה, אך יש צורך לתכנן הרכבים השונים מן המצוי, כדי להתאימם לאוכלוסיות תלמידים נתונות (בעיקר לקבוצות הטרוגניות);
לא קיימים חומרי לימוד, ויש אפוא להכינם על בסיס תכנית הלימודים (מצב זה קיים במיוחד בחטיבה העליונה של בית-הספר העל-יסודי).
ב. הכנת חומר לימודי בעל אופי מקומי: מעיון בתכניות הלימודים עולה, שמצויים נושאים שאותם יש ללמוד בסביבה הקרובה ומתוכה. כדוגמה לכך תשמש תכנית הלימודים ב"לימודי המולדת והחברה" בכיתות ב'-ד': בכיתה ג' "השכונה שלנו" ובכיתה ד' - " היישוב שלנו". תכניות מעין אלה מזמנות אפשרויות להכנת חומרי לימוד על-ידי צוותי מורים.
ג. הכנת הצעות למורים (מדריך למורה): בד בבד עם הכנת חומר לימודים או התאמתו, ניתן להכין הצעות למורים בתחום הכרת המקצוע ובתחום הדידקטי.
ד. בדיקת תכניות הלימודים: ניסיונם המעשי של המורים (הן בעבודת ההוראה והן בהכנת חומרי לימוד) עשוי לעודד אותם לבדיקת תכניות הלימודים הבסיסיות עצמן ואת מידת התאמתן לצורכי התלמידים במקום, פעילות זו טעונה אישור מוקדם של המפקח על המוסד, והמפקח יבוא בדברים בעניין זה עם המרכז לתכניות לימודים. - ייעוץ והדרכה
בשנת הלימודים התשמ"ב פועלים מורים-מדריכים בשיתוף עם הצוותים כותבי תכניות הלימודים במרכז לתכניות לימודים, והם עשויים לסייע בעבודת צוותי המורים. ניתן לבוא בדברים עם המדריכים באופן ישיר או לפנות לצורך זה אל המפקח על המוסד.לקבלת עצה והדרכה אפשר לפנות גם בכתב אל המרכז לתכניות לימודים - באמצעות המפקח על המוסד.
ב. טיפול פרטני בילד הסובל מהזנחה חינוכית
כמעט בכל מוסד לומדים ילדים הזקוקים לטיפול בגלל בעיות משפחתיות קשות: היעדר תשומת לב והזנחה מצד הורים. רבים מילדים אלה אינם משתלבים היטב בבית-הספר ובחברה, ולמרות הפוטנציאל התקין שלהם - הם סובלים מפיגור בלימודים ומבעיות התנהגות שונות. ללא טיפול נאות קיימת סכנה כי ילדים אלה ינשרו מבית-ספר ויהיו חשופים לכל התוצאות האפשריות של נשירה זו.
הילד הסובל מהזנחה חינוכית זקוק לקשר אישי עם אדם מבוגר, שיוכל לשמש לו דוגמה; שיוכל להתייחס לבעיותיו גם מחוץ לבית-הספר ולהשפיע על התנהגותו. קשר כזה עשוי להביא לחיזוק הביטחון העצמי של הילד, ליצור גישה חיובית יותר ללימודים ולבית- ספר, ועל-ידי-כך - למנוע נשירה על כל תוצאותיה.לקשר כזה בין המורה לתלמיד הזקוק לתמיכה יש תוצאה נוספת: חידוד רגישותו של המורה לצרכים ולבעיות של תלמידים אחרים במצב דומה.
טיפול פרטני בילד הזקוק לתמיכה יכול להתבצע בדרך זו: מורה נוטל על עצמו לטפל בתלמיד אחד. היזמה לכך עשויה לבוא מן המורה עצמו או מן הצוות החינוכי של בית-הספר. רצוי, בדרך-כלל, שהמורה ייטול על עצמו טיפול בילד שאינו תלמידו. המורה יקבע לעצמו תכנית לטיפול פרטני בילד. הוא ייפגש עמו פעם בשבוע, לפחות. רצוי, שמקום הפגישה ייצור אווירה נינוחה. שעת הפגישה תתוכנן כך, שתהיה מתאימה למורה ולתלמיד. המורה ישוחח עם התלמיד על בעיותיו, צרכיו, ציפיותיו; הוא ישחק עמו, יסייע לו בפתרון בעיותיו, ובמשך הזמן גם ייצור קשר עם ההורים (על-ידי הזמנת ההורים לבית-הספר, ביקור בבית ההורים וכו').
המורה יוכל להיוועץ עם אנשי מקצוע: מורה-יועץ, פסיכולוג, עובד סוציאלי, קצין ביקור סדיר וכדומה. במקרים מסוימים ניתן גם לארגן בבית-הספר הנחיה קבוצתית של כמה מורים העוסקים בפעילות דומה.(3) פעילויות המורה
- "אימוץ" תלמיד על-ידי מורה (לאו דווקא מחנך הכיתה, או מורה המלמד אותו) וסיוע לו בבעיותיו החברתיות והלימודיות;שיחות והדרכה לתלמיד מתקשה (על-ידי המחנך או המורה המלמד אותו), שיחות המתקיימות באופן שיטתי;שיחות הדרכה עם תלמידים העוברים למוסד אחר (כגון: לחטיבת-הביניים או לחטיבה העליונה);
- טיפול בתלמיד (או תלמידים) הנמצא על סף הנשירה, ובכלל זה שיחות עם אנשי הצוות הבין-מקצועי, או אנשי מקצוע הקשורים לשילובו בלימודים סדירים;
- הדרכת חונכים המופנים לטיפול בתלמידים בכיתת המורה;
- הדרכת תלמידים הפועלים כ"אחים בוגרים" בגני-ילדים, בבתי-ספר יסודיים, בבתי-ספר לחינוך מיוחד וכדומה;
- סדנת מורים מוסדית בנושא נשירה, בשיתוף עם עובדים מקצועיים;
- סדנת מורים מוסדית בנושא החונכוּת;
- הכוונת תלמידים לשימוש בחומר הלימוד המצוי במעבדה הפדגוגית (מרכז המשאבים) של בית-הספר;
- ייעוץ לחוגי תלמידים;
- פגישות עם קבוצות הורים לדיון בנושאים חינוכיים, לימודיים, חברתיים וקהילתיים;
- הדרכת הורים של תלמידים מתקשים, תלמידים עולים וכדומה;
- הפעלת חוגי הורים-מורים-תלמידים לדיון ולטיפול בנושאים חינוכיים, לימודיים וקהילתיים;
- התאמת חומר לימודי לשימושם של מורי כיתה מסוימת או מורי מקצוע מסוים (כאשר חומר לימודי כזה אינו בנמצא);
- התאמת חומר לימודי לתלמיד מסוים: תלמיד עולה, תלמיד חלש וכו';
- ריכוז והכנה של חומר למידה למעבדה הפדגוגית (או מרכז המשאבים) של בית-הספר;
- הכנת עזרים אורקוליים לשימוש המעבדה הפדגוגית בבית-הספר;
- הכנת מרכזי למידה, כרטיסיות, משחקים וכו', לשימוש בית-הספר;
- השתתפות בסדנת כתיבה בין-מוסדית להכנה משותפת של חומרי למידה במרכז הפדגוגי האזורי;
- תִפקוד כ"מורה נסאי" בחומר לימודי ובהבנת מנגנון דידקטי, בשיתוף ועדות התכנית של האגף לתכניות לימודים;
- הנחיית קבוצות משימה בתחום השירות לזולת;
- הפעלת "תכנית המעורבות האישית";
- סיוע בארגון "שירות עצמי" בבית-הספר;
- ארגון מבצעי תלמידים בקהילה: התרמות לגופים מוכרים, פעילות עם קשישי עם חולים, עם חיילים וכדומה;
- הדרכת תלמידים בהכנת סקרים על צורכי הקהילה וציפיותיה ובתכנון פעילויות;
- ארגון פעילות ציונית במוסד ובחברת התלמידים, ובכלל זה פעילות למען הקרן הקימת לישראל;
- פעילות בחברת הילדים ובחברת הנוער;
- מעקב אחר פעולות חברה והתנדבות;
- ארגון פעולות אינטגרציה לימודית וחברתית במוסד;
- קישוט בית-ספר: פרוזדורים, חדר-האוכל, בית-הכנסת, חדרי ספח (לאו דווקא כיתת המורה);
- ארגון מבצעי ניקיון בבית-הספר ובסביבתו;
- ארגון פעולות טיפוח של סביבת בית-הספר;
- אימוץ וטיפוח של גינה, חורשה, אנדרטה וכדומה.
הערות:
- בשום מקרה אין הכוונה להוראה פרונטלית.
- "סדנה מוסדית" פירושה: לימוד והכנה של תכניות לטיפול בנושא מסוים. הסדנה נמשכת תקופה קצובה, ולאחריה פועלים משתתפיה בנושאים שנלמדו ותוכננו.
- "הכנת חומר לימודי" פירושה: חומר לשימוש בית-הספר, הכיתה, המורים. אין הכוונה להתכוננותו הרגילה של המורה למתן שיעוריו הסדירים.
- "פגישות עם הורים" פירושן: פגישות יזומות על-ידי המורה, על-פי תכנית שנקבעה מראש.
(4) פעילויות הגננת
פעילויות אפשריות בשעות השהייה של הגננת:
- קדמ"ה (קבוצות דיון מחנכים-הורים);
- הכנת משחקים לימודיים עם ההורים;
- שירי ילדים להורים;
- סיפורי ילדים להורים;
- ביקורי בית בבתי הילדים (כל הילדים);
- ייעוץ להורים בטיפול פרטני בילדים חלשים, שאין גננות שי"ח או מסייעות מטפלות בהם;
- הדרכת קבוצות מתנדבים (כגון: תלמידי בתי-ספר על-יסודיים הפועלים כ"אחים בוגרים", נשים מתנדבות);
- תכנון מפגשים של ילדי גן עם ילדי כיתות א' באזור;
- תכנון פעולות משותפות לקבוצת גנים באזור.
(5) פעילויות המורה לריתמוסיקה
(א) פעולות אפשריות בשעות השהייה של המורה לריתמוסיקה:
- הכנת פרויקטים ייחודיים בגן-הילדים, החורגים מפעילות רגילה;
- ייעוץ להורים (קבלת הורים בסוף יום העבודה);
- טיפול אינדיווידואלי בילדים חריגים;
- פגישות עם הורי הילדים ללימוד השירים הנלמדים בגן (שתי פגישות בשנה לכל קבוצת הורים);
- השתתפות באספות הורים רגילות (עם הגננת);
- פגישות של צוותי מורות ריתמוסיקה.
(6) פעילות המורה לחינוך גופני
המורה לחינוך גופני יכול להשתלב גם בפעילויות כגון אלה:
- סיוע אינדיווידואלי לילדים מתקשים או לילדים מצטיינים בחינוך גופני;
- הדרכת מורות בכיתות א', ב';
- הפעלת ועדות ספורט ועיתון ספורט;
- הכנת מפעלי חינוך גופני וביצועם;
- ארגון ההפסקות.
(7) המורה בחווה החקלאית
המורה בחווה החקלאית יטפל בשעות השהייה באלה:
- טיפול בנושאי נוי וצמחי-נוי בבית-הספר הקשורים לחווה החקלאית (במִבנים ובחצר);
- ארגון הטיפול בנושאי נוֺי בחופשות הקצרות, בשיתוף עם המנהל ועם מחנכי הכיתות;
- הפעלת חוגי תלמידים המטפלים בנושאי נוי בבית-הספר;
- ייסוד, טיפוח ועידוד של המועדונים החקלאיים והרעיונות המוגשמים על-ידם.
- הגדרת הנושא
-
- המועצה הפדגוגית של מוסד החינוך - המנהל וצוות המורים - בהנחיית המפקח, תחליט על סוגי הפעילויות מתוך רשימת הפעילויות שיבוצעו על-ידי עובדי ההוראה באותו מוסד, בהתחשב בצורכי אוכלוסיית התלמידים והקהילה.
- המועצה הפדגוגית תדון, פעמיים בשנה לפחות, על דרכי הפעלת תכניות השהייה במוסד: בראשית השנה תידון תכנית הפעולה, ובסיומה ייבדק הביצוע ויילמדו הלקחים מן הפעולה.
- המועצה הפדגוגית עשויה להציע לחבריה פעילות בדרכים שונות, כגון:
- ביצוע משימה מוגדרת אחת או שתי משימות - לכלל המורים, לתקופה מסוימת, ומשימה אחרת לתקופה שלאחר מכן;
- ביצוע משימה מוגדרת - לקבוצת מורים, לשנת הלימודים כולה, ומשימות מתחלפות לקבוצות מורים אחרות;
- ביצוע משימה או משימות על-ידי קבוצת מורים ומשימות המתבצעות על-ידי מורים יחידים;
- ביצוע משימה מוגדרת, מתואמת עם מוסד או מוסדות אחרים באזור, על-ידי קבוצת או קבוצות מורים.
- תשומת לב מיוחדת תינתן לשילובם ולתוכני עבודתם של מורים שאינם מחנכים - מורים מקצועיים ומורים המועסקים בחלקי משרה.
- בעת שילובם של המורים בתכנית תינתן הדעת לגיבוש עבודת הצוות של המוסד ולגילוי יכולתם וכישוריהם המיוחדים של עובדיו.
- העתק הפרוטוקול של דיוני המועצה הפדגוגית יועבר אל המפקח על המוסד ותוכנו יידון בפגישות המפקח עם המנהל.
- בגני-הילדים יידונו תכניות העבודה במפגשים של המפקחת על גני-הילדים עם הגננות, על-פי אזורי הפיקוח.
-
-
- המפקחים ידריכו ויפקחו על ביצוע הפעולות המיוחדות בשעות השהייה כפי שנוסחו בנספח זה.
-
המפקחים יגדילו את שעות פעולתם בשתי שעות שבועיות, נוסף על מספר השעות המתחייב ממשרתם על-פי ההסכמים החלים עליהם כיום.מפקחים המועסקים במשרה חלקית - יעבדו בהתאם להוראות סעיף 3 להסכם.
2. נוהל שיבוץ, דיווח ומעקב
א. כללי
- שעות השהייה תהווינה חלק ממערכת השעות השבועיות של עובד ההוראה.
- לגבי שיבוץ של חצאי שעות שהייה במערכת השעות של עובדי הוראה המועסקים במשרה חלקית או המועסקים מעל למשרה מלאה ראה להלן, פרק ד' סעיף ה.
אסמכתא:- חוזר מנכ"ל מיוחד התשמ"א, שכפול 23, מ - 26.5.81;
- חוזר מנכ"ל מיוחד ד' התשמ"ב;
- חוזר מנכ"ל מב / 3, עמ' 23, סעיף 110. 1א
- חוזר מנכ"ל מב / 10, עמ' 13, סעיף 320.
1.17.3 דיווח
-
-
(א) כל מורה יגיש למנהל המוסד תכנית עבודה לשליש או לזמן, בהתאם לנהוג בבית-הספר, ובה יפרט את הפעולות שהוא מתעד לבצע במסגרת שעות השהייה, במשך השליש או הזמן, כמקובל במקצועות הוראה אחרים. תכנית זו תתבסס על התכנית המוסדית שאישרה המועצה הפדגוגית (ראה לעיל, סעיף קטן ה, "תכנון העבודה").
(ב) בסוף השליש או הזמן יגיש המורה למנהל דו"ח מסכם לתקופת הפעילות.
(ג) מנהל בית-הספר יטפל בתכנית העבודה ובדו"ח המסכם, כפי שהוא נוהג בכל מקצוע אחר הנלמד בבית-הספר.
(ד) כל עובד הוראה (גננת, מורה, מְנהל) ירשום את הפעילות השוטפת ב"דוח פעילות בשעות השהייה בשנת הלימודים...". דוגמה לדו"ח כזה ראה להלן.
דו"ח זה יימצא בידי המורה במשך כל שנת הלימודים, והמורה ימסור אותו למנהל בסוף שנת הלימודים, לשמירה בארכיון המוסד.
(ה) המפקחים המדווחים על עבודתם בטופס משותף של נוכחות ושעות נוספות יציינו (בסימון ש') את שמונה שעות השהייה בחודש, בנוסף לשעות הנוספות שאושרו.
לדוגמה: מפקח שאושרו לו 20 שעות נוספות, יוכל לדווח על 28 שעות בהתאם לביצוע בפועל, ויהא זכאי לתשלום שכר שעות נוספות בגין 20 שעות בלבד.
בדיווח יירשם: 8 ש', 20 שעות נוספות.מפקחים שאין להם אישור לשעות נוספות או מפקחים במשרות חלקיות, ידווחו על טופס דו"ח עובד חוץ ויציינו את האות ש' לשעות השהייה בצירוף פירוט שעות השהייה מעבר לשעות העבודה הרגילות.
להלן דוגמת טופס דו"ח פעילות בשעות השהייה בשנה"ל:
בית-הספר:
דו"ח פעילות בשעות השהייה בשנה"ל:
שם המורה:אסמכתא:
- חוזר מנכ"ל מד / 10, עמ' 2, סעיף 259.
1.17.4 תשלום ותנאים
-
א. החל מ - 1.6.81:
עובד הוראה שחל עליו הסכם זה ושיפעל כאמור לעיל, יקבל תשלום בשיעור % 10 משכרו המשולב, שיהיה חלק בלתי נפרד לכל דבר ועניין משכרו, לרבות לצורך תשלום גמולים או תוספות הנקבעות לפי אחוז מן השכר המשולב (4)
החל מ - 1.1.94:
תוספת השהייה תיכלל בטבלאות השכר המשולב. (5)ב. עובד הוראה, המצוי בחופשה בשכר, במילואים, בחופשת מחלה וכיו"ב, והמציא אישורים מתאימים, זכאי ל - % 10 תוספת שהייה בעבור התקופה הנדונה. (6)
ג. עובד הוראה שקיבל % 10 תוספת שהייה לפני הפגרות הרשמיות במערכת החינוך, יקבל תוספת זו גם בעבור תקופת הפגרות. (6)
ד. תחולת סעיפים 1 ו - 2 מ - 1 בספטמבר 1981. (6)
-
א. התשלום שנקבע בהסכם זה יחול, כחלק מן המשכורת הקובעת, גם על עובדי הוראה שיפרשו לגִמלאות לאחר חתימת הסכם זה ושהיו זכאים לו ערב פרישתם, וזאת בהתאם לכללים הקיימים בדבר חישוב הגִמלה.
התשלום שנקבע בהסכם זה חל גם על פנסיונרים שפרשו לפני יום 1.6.81. תחולת הוראה זו מ - 1.10.82 (7)ב. מסקנות ועדה פריטטית בעניין הכללת תוספת שהייה בחישוב המשכורת לצורך רכישת זכויות לגִמלאות לעובד הוראה בחופשה ללא שכר: (8)
הואיל ועובד בשירות המדינה השוהה בחופשה ללא שכר, רשאי, בתנאים המפורטים בפסקה 33.46 בתקשי"ר, לרכוש זכויות לגִמלאות בגין תקופת החופשה;והואיל ורכישת הזכויות, כאמור, מותנית בכך שהעובד ישלם לאוצר המדינה, בתקופת החופשה, תשלומים חודשיים בגובה % 18.5 מהמשכורות שהיו מגיעות לו אלמלא היה בחופשה;
והואיל ואחד ממרכיבי המשכורת של עובד הוראה, הנמנה על אלה המפורטים בסעיף 2 להסכם הקיבוצי של עובדי ההוראה, מיום 26.5.1981, הוא "תוספת שהייה", שנקבעה באותו הסכם; לפיכך, מוסכם על דעת כל חברי ועדה זו כדלקמן:- המבוא למסקנות אלה מהווה חלק בלתי נפרד מהן;
- יש לכלול את "תוספת השהייה" בחישוב המשכורת, לעניין תשלום של עובד הוראה לרכישת זכויותיו לגִמלאות בגין תקופת חופשה ללא שכר;
- האמור בסעיף 2 לעיל נכון גם לגבי עובד הוראה שיצא לחופשה ללא שכר לפני מועד תחילת ההסדר של שעות השהייה (1.6.1981) וזאת החל ממועד תחילת ההסדר, כאמור;
- עובד הוראה שאישור יציאתו לחופשה ללא שכר הותנה בתשלום % 5 מהמשכורות שהיו מגיעות לו אלמלא שהה בחופשה, תכלול המשכורת לעניין תשלום זה גם את תוספת השהייה, החל מ - 1.6.1981 כאמור;
- עובד הוראה שרכש זכויות לגִמלאות, כאמור, ופרש לגִמלאות בתום תקופת החופשה ללא שכר, ייחשב לעניין סעיף 6 להסכם הקיבוצי מיום 26.5.1981 (כאן: ס.ק. 2א), כמי שהיה זכאי לתוספת ערב פרישתו;
- תחולת מסקנות אלה: מ - 1.6.1981
ג. מורה שהיה זכאי ב - 1.6.81 לתוספת שהייה, ופוטר אחרי תאריך זה, תיכלל תוספת השהייה שלו בחישוב הבסיס לתשלום פיצויי הפיטורין המגיעים לו. (9)
אסמכתא:
- החלטת הממשלה מ - 14.6.87 המובאת גם בחוזר מנכ"ל מח / 1, עמ' 16, סעיף 26.
- הסכמים קיבוציים מ - 31.8.94 ומ - 19.9.94.
- חוזר מנכ"ל מב / 4, עמ' 28 סעיף 137.
- הסכם קיבוצי מיוחד מ - 30.1.83 (חוזר מנכ"ל מיוחד התשמ"ג, שכפול 16, סעיף 5.א)
- חוזר מנכ"ל מג / 77, עמ' 8, סעיף 190.
- מכתבו של מנהל המחלקה לתנאי שירות מ - 30.11.81.